הזמנת משלוח ממסעדת "טייגר לילי" בתל אביב חשפה במקרה בפני הלקוחה נופר פרייזר את המרכיב שלא ידעה שנכלל במנות שאהבה - מחית שרימפס. הגילוי הוביל אותה להגשת תביעה ייצוגית, ולפי פשרה שהושגה והוגשה לאחרונה לאישור בית המשפט, המסעדה אמורה לפצות לקוחות עתידיים.
למסעדת "טייגר לילי" שני סניפים בתל אביב, ברמת החייל ובשרונה מרקט. לפי התצהיר שהוגש במסגרת התביעה, באוקטובר 2020 נופר פרייזר ובן זוגה רצו להזמין הביתה מנות קארי מהתפריט, שאותן נהגו לאכול במסעדה - גאנג מסמן נאה (המכונה גם מסמן קארי) ופאת פת. אך כשבני הזוג נכנסו לתפריט באתר המשלוחים, הם נדהמו לגלות כי בפירוט המנות באתר מופיע מרכיב שאינו מצוין בפירוט המנות בתפריט המוגש במסעדה עצמה: מחית שרימפס.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
מחית שרימפס משמשת כמרכיב מרכזי במטבח התאילנדי. היא עשויה משרימפס מיובש ומותסס, יש לה ריח חזק ונוהגים להוסיף אותה למשחות קארי ומנות אורז רבות. מחית שרימפס מטבע הדברים עשויה משרימפס (חסילונים), מרכיב שאינו כשר.
עד היום שבו רצתה פרייזר להזמין את המנות הביתה, מתואר בתביעה, היא נהגה לאכול רק באופן פיזי במסעדה עצמה. לטענתה ידעה שהמסעדה אינה כשרה, אבל הקפידה להזמין מנות שלא כוללות פירות ים. בשיחת טלפון למסעדה נאמר לה כי המנה מכילה דרך קבע מחית שרימפס, הנמצאת כבר בתוך משחת הצ'ילי שבמנה. פרייזר הבינה כי לאורך תקופה ארוכה היא אכלה מזון שביקשה להימנע ממנו.
פרייזר טענה כי בכך הפרה המסעדה את חובת תום הלב במסגרת יחסים חוזיים, וגם טענה להטעיה, להפרת חוזה, למצג שווא, להתרשלות ולפגיעה באוטונומיה של הלקוחות, משום שלכל סועד יש את העדפותיו בנוגע לאוכל שלו, שלעתים מבטאות אידיאולוגיה שהוא מאמין בה כדרך לחיים נכונים או בריאים, להשקפתו.
בעלי המסעדה לא הכחישו את הימצאותה של מחית השרימפס במנות, אך טענו כי לא הייתה כאן הטעיה וכי לא מוטלת עליהם שום חובה לציין זאת בתפריט, מה גם כי המסעדה אינה כשרה, וכמות השרימפס במנות מזערית.
בהסדר הפשרה שהוגש לאחרונה לאישורו של בית המשפט המחוזי בתל אביב הוחלט על מתן "הנחה עיוורת", הניתנת לכלל הסועדים של המסעדה, משום שלא ניתן לאתר את הסועדים הספציפיים שצרכו את המנות בתקופה הרלוונטית, ואין לדעת מי מהם אדיש לקיומה של מחית השרימפס, ומי לא. הסכום הכולל אמור לעמוד על 220 אלף שקל, אשר ישולמו - אם הסכם הפשרה יאושר - במשך שנתיים כהנחה בגובה של 10 אחוזים על שלוש מנות הקארי המוגשות במסעדה - גאנג קאי וואן, פאת פת וקארי ליאנג.
בעלי המסעדה התחייבו בהסכם הפשרה גם לציין בראש התפריט במסעדה כי המנות המוגשות לא כשרות ועשויות להכיל רכיבים שאינם כשרים, כמו בשר חזיר ופירות ים. שכר הטרחה שעל המסעדה לשלם לעורך דינה של פרייזר עומד בהסכם על 41,250 שקל והגמול לתובעת המייצגת יעמוד על 13,750 שקל.
בשר חזיר ב"צפרה": פרשה שנמשכה עשור
פרשת מחית השרימפס במנות של טייגר לילי מזכירה מקרה אחר, שגם הגיע לתביעה ייצוגית, נגד מסעדת צפרה והשף אבי קונפורטי, תביעה שהגיעה לסיומה לפני כשלושה חודשים, עשר שנים בדיוק אחרי שהוגשה, ושנתיים אחרי שהמסעדה בכלל נסגרה. בפשרה נקבע שצפרה וקונפורטי יעבירו 325 אלף שקל לקרן ייעודית במשרד המשפטים (שנועדה לחלק כסף למטרות ציבוריות הקשורות לתביעה הנדונה).
תחילת הפרשה ב-2013. לפי כתב התביעה הגיעה התובעת המייצגת, נטלי סווירי, למסעדה והזמינה מנה בשם "לומפיה עגל", שמחירה בתפריט 135 שקלים. ללקוחה נודע כי המנה מכילה בשר חזיר ולא עגל, והיא הגיעה שוב למסעדה, רק שהפעם התלווה אליה חוקר פרטי. השניים הזמינו שוב את אותה המנה ולקחו אותה לבדיקות מעבדה, שבהן התגלה כי היא אכן מכילה בשר חזיר ולא בשר עגל. בדיקות מעבדה נוספות שעשו השניים הניבו ממצאים דומים.
ההליכים הממושכים כללו שישה ניסיונות שונים להסדרי פשרה, בראשון שבהם הוסכם על פיצוי של 5,000 שקל לסועד, והנחות והטבות שונות ללקוחות בשווי כולל של 2.4 מיליון שקל. הנתבעים - המסעדה וקונפורטי - היו אמורים אז לשלם גם הוצאות משפט בסך של כ-600 אלף שקל. אבל הסדר הפשרה לא אושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שטען אז כי ההסכם נראה יותר כמו קידום מכירות למסעדה ונעדר אלמנט הרתעה.
הסכם הפשרה תוקן, נערך ועודכן פעמים נוספות במהלך השנים. למשל, בשנת 2021 טען קונפורטי כי בשל משבר הקורונה הוא נקלע למצוקה כלכלית אישית, וכי המשך התהליך עשוי להובילו לפשיטת רגל. בהסכם הפשרה הרביעי שנוסח הצהיר קונפורטי כי מסעדת צפרה נסגרה, בין היתר לנוכח החובות הכבדים שנגרמו בשל הקורונה, אך לא רק - וגם הוגשו תביעות על-ידי עובדים זרים שנאלצו לסיים את עבודתם בשל הסגירה, והנזק המצטבר למסעדה מסתכם ב-8 מיליון שקל.
לבסוף, בהסכם הפשרה שאושר, כאמור, רק לאחרונה, ובהתחשב במצב הכלכלי הקשה, התובעת הסכימה להפחית משמעותית את הגמול שלה ואת שכר הטרחה ל-100 אלף שקל.
